מפרשי רש"י על בראשית כ יב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ד • ו • ז • יא • יב • יג • יד • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
רש"י
"אחותי בת אבי היא" - ובת אב מותרת לבן נח שאין אבות לעוע"א וכדי לאמת דבריו השיבו כן וא"ת והלא בת אחיו היתה בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח וכן הוא אומר ללוט כי אנשים אחים אנחנו
"אך לא בת אמי" - הרן מאם אחרת היה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא – וּבַת אָב מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ, שֶׁאֵין אַבְהוּת לְגוֹי. וּכְדֵי לְאַמֵּת דְּבָרָיו הֱשִׁיבָם כֵּן. וְאִם תֹּאמַר: וַהֲלֹא בַּת אָחִיו הָיְתָה? בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וַהֲרֵי הִיא בִתּוֹ שֶׁל תֶּרַח. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לְלוֹט (לעיל יג,ח): "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".
אַךְ לֹא בַת אִמִּי – הָרָן מֵאֵם אַחֶרֶת הָיָה.
מפרשי רש"י
[י] וכדי לאמת דבריו כו'. דאם לא כן למה הוצרך לומר "אחותי בת אבי". ואל יקשה לך אחר שאמר "והרגוני על דבר אשתי" (פסוק יא) מה היה צריך לאמת דבריו, הרי אומר "והרגוני על דבר אשתי", ועל כרחו היה צריך לומר "אחותי היא" (פסוק ב), משום דאם כן היה משיב לו אבימלך סוף סוף מנא ידעת, שמא אין כולם רשעים ונתת מכשול לפני הצדיק אשר לא היה חוטא אם היתה אשת איש, ולפיכך השיב "גם אמנה אחותי בת אבי", כלומר שכן הוא האמת שהיא אחותי בת אבי ולא בת אמי, ואם כן לא נתתי מכשול, ועל השואל לשאול שמא היא אשתו אף על גב שהיא אחותו, ואם היה אברהם רואה שהוא מדקדק לשאול היה משיב לו 'אשתי היא גם כן', ואם כן אני לא נתתי מכשול לפני שום אדם:
[יא] וא"ת והלא בת אחיו וכו'. כלומר מי התיר לו לשקר עתה, בשלמא מתחלה - אמר "פן יהרגוני על דבר אשתי" (פסוק יא), אבל עתה למה, ותירץ שאין כאן שקר, דבני בנים הרי הן כבנים (יבמות דף סב:), ומה שאמר "אך לא בת אמי" הרן היה מאם אחרת, ולפי זה עדיין היה סבור אבימלך ששרה היא אחותו. ותימה מי הכריח רש"י לכל זה, דאחותו שלא מן האם מותרת, דשמא כך היה מאמת את דבריו - מה שאמרתי "בת אבי" היינו שבני בנים הרי הן כבנים, ומפני זה נקראה "בת אבי", ויש לומר שאם כן לא היה צריך לומר כלל "אך לא בת אמי", אי משום דהרן היה מאם אחרת - לא הוצרך לומר זה, רק שאמר לאבימלך שהיא אחותו מאב ולא מאם, ואין אבות לגוי, ולפיכך הוצרך לומר "אך לא בת אמי", ומכל מקום לא היה אברהם משקר כיון דבני בנים הם כבנים, ולא היתה בת אמו - שהרן מאם אחרת. ובפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נח:) מקשה למה הוצרך לומר "אך לא בת אמי" היא, ומתרץ שם הכי קאמר קורבה דאחוה אית ליה בהדה. ופרש"י (שם) מה שאמר "אך לא בת אמי" קושטא דמילתא אמר ליה, דהרן מאם אחרת. ודעת רש"י כי דבר זה מספיק לומר כדי שלא יהיה משקר, אבל זה אינו מספיק אם אמר לו אברהם שהיא בת אחיו, דאם כן למה הוצרך לומר "אך לא בת אמי" כלל, דמי שאל לו זה:
אבל אני מפרש הא דאמר שם 'קורבה דאחוה אית לי בהדה' כי הקרובים שהם קרובים מאוד נקרא "בת אבי", כי היחוס הוא אחר האב ולא אחר האם, ולפיכך אמר "בת אבי" כלומר קרובה דאחוה בלבד, אבל אינה "בת אמי" שתהיה אחותי ממש, וזה נקרא "בת אמי", כאשר היא אחותו ממש. והשתא הכל פשוט, כי איך נוכל לומר שלא יהיה נודע לאבימלך יחוס אברהם מעתה ויהיה נראה משקר, וזה פירוש הכתוב כמו שאמרנו: