מ"ג בראשית כ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כ · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְרַם בְּקוּשְׁטָא אֲחָתִי בַּת אַבָּא הִיא בְּרַם לָא בַת אִמָּא וַהֲוָת לִי לְאִתּוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְרַם בְּקוּשְׁטָא אַחְתִי בְּרַת אָחָא דְאִיבָא הִיא בְּרַם לָא מִגְנִיסַת אִימָא וַהֲוַת לִי לְאִנְתּוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחותי בת אבי היא" - ובת אב מותרת לבן נח שאין אבות לעוע"א וכדי לאמת דבריו השיבו כן וא"ת והלא בת אחיו היתה בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח וכן הוא אומר ללוט כי אנשים אחים אנחנו

"אך לא בת אמי" - הרן מאם אחרת היה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחותי בת אבי — יש אומרים שהוא כמו "אלהי אבי אברהם" (מ"ג בראשית לב י). והנכון בעיני, שדחה אבימלך בדברים כפי צורך השעה. ובפסוק "אנכי עשו בכורך" (מ"ג בראשית כז יט) אביא חברים:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם אמנה אחותי בת אבי" - לא ידעתי טעם להתנצלות הזה כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו וברצותם באשה אמר להם אחותי היא להטעותם בדבר כבר חטא בהם להביא עליהם חטאה גדולה ואין חילוק והפרש כלל בין שהדבר אמת או שקר ואולי מפני שאמר אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה לומר מה ראית בי חטא או רשע שפחדת ועשית כן כי אני לא נסיתי לקחת נשים מבעליהן אז ענה אברהם אני לא ידעתי אתכם אך חשבתי אולי אין יראת אלהים במקום הזה כי רוב מקומות העולם אין בהם יראת אלהים ולכן מעת צאתי מארצי ולכתי בעמים כאיש תועה ולא ידעתי אל איזה מקום נבוא התניתי עמה לאמר כן בכל מקום כי הדבר אמת וחשבתי לי בו הצלת נפש ולא החלותי בדבר בבואי בארצכם כי לא ראיתי בכם עון אשר חטא

"וגם" - אמנה אחותי בת אבי טענה אחרת אמר אני לפי דרכי אמרתי כן שהוא אמת וחשבתי אם אולי יחפצו בה ישאלוני אם היא גם אשתי כיון שלקחוה עבדיך ולא שאלוני דבר אמרתי גם במקום הזה אין יראת אלהים והחרשתי ויתכן שהיה התנאי הזה דברו עמה בבואם במצרים אף על פי שאמר "כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" או שחזר וזרז אותה שם במצרים בשעת מעשה כאשר פירשתי (לעיל יב יא) ודעת רבי אברהם כי כל אלה דברים לדחות את אבימלך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב) "וגם אמנה". זאת שנית שמה שאמרתי שהיא אחותי לא אמרתי בזה שאינה אשתי, כי היא גם אשתי גם אחותי, ולא תשאל איך לקחתי אותה לאשה, כי היא "אחותי בת אבי אך לא בת אמי". לכן" ותהי לי לאשה", כי אחותו מן האב מותרת לב"נ:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וגם אמנה אחותי בת אבי. כשיטתן השיבן.

<< · מ"ג בראשית · כ · יב · >>