מ"ג בראשית כ יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְרַם בְּקוּשְׁטָא אֲחָתִי בַּת אַבָּא הִיא בְּרַם לָא בַת אִמָּא וַהֲוָת לִי לְאִתּוּ׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְרַם בְּקוּשְׁטָא אַחְתִי בְּרַת אָחָא דְאִיבָא הִיא בְּרַם לָא מִגְנִיסַת אִימָא וַהֲוַת לִי לְאִנְתּוּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אחותי בת אבי היא" - ובת אב מותרת לבן נח שאין אבות לעוע"א וכדי לאמת דבריו השיבו כן וא"ת והלא בת אחיו היתה בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח וכן הוא אומר ללוט כי אנשים אחים אנחנו

"אך לא בת אמי" - הרן מאם אחרת היה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[י] וכדי לאמת דבריו כו'. דאם לא כן למה הוצרך לומר "אחותי בת אבי". ואל יקשה לך אחר שאמר "והרגוני על דבר אשתי" (פסוק יא) מה היה צריך לאמת דבריו, הרי אומר "והרגוני על דבר אשתי", ועל כרחו היה צריך לומר "אחותי היא" (פסוק ב), משום דאם כן היה משיב לו אבימלך סוף סוף מנא ידעת, שמא אין כולם רשעים ונתת מכשול לפני הצדיק אשר לא היה חוטא אם היתה אשת איש, ולפיכך השיב "גם אמנה אחותי בת אבי", כלומר שכן הוא האמת שהיא אחותי בת אבי ולא בת אמי, ואם כן לא נתתי מכשול, ועל השואל לשאול שמא היא אשתו אף על גב שהיא אחותו, ואם היה אברהם רואה שהוא מדקדק לשאול היה משיב לו 'אשתי היא גם כן', ואם כן אני לא נתתי מכשול לפני שום אדם:

[יא] וא"ת והלא בת אחיו וכו'. כלומר מי התיר לו לשקר עתה, בשלמא מתחלה - אמר "פן יהרגוני על דבר אשתי" (פסוק יא), אבל עתה למה, ותירץ שאין כאן שקר, דבני בנים הרי הן כבנים (יבמות דף סב:), ומה שאמר "אך לא בת אמי" הרן היה מאם אחרת, ולפי זה עדיין היה סבור אבימלך ששרה היא אחותו. ותימה מי הכריח רש"י לכל זה, דאחותו שלא מן האם מותרת, דשמא כך היה מאמת את דבריו - מה שאמרתי "בת אבי" היינו שבני בנים הרי הן כבנים, ומפני זה נקראה "בת אבי", ויש לומר שאם כן לא היה צריך לומר כלל "אך לא בת אמי", אי משום דהרן היה מאם אחרת - לא הוצרך לומר זה, רק שאמר לאבימלך שהיא אחותו מאב ולא מאם, ואין אבות לגוי, ולפיכך הוצרך לומר "אך לא בת אמי", ומכל מקום לא היה אברהם משקר כיון דבני בנים הם כבנים, ולא היתה בת אמו - שהרן מאם אחרת. ובפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נח:) מקשה למה הוצרך לומר "אך לא בת אמי" היא, ומתרץ שם הכי קאמר קורבה דאחוה אית ליה בהדה. ופרש"י (שם) מה שאמר "אך לא בת אמי" קושטא דמילתא אמר ליה, דהרן מאם אחרת. ודעת רש"י כי דבר זה מספיק לומר כדי שלא יהיה משקר, אבל זה אינו מספיק אם אמר לו אברהם שהיא בת אחיו, דאם כן למה הוצרך לומר "אך לא בת אמי" כלל, דמי שאל לו זה:

אבל אני מפרש הא דאמר שם 'קורבה דאחוה אית לי בהדה' כי הקרובים שהם קרובים מאוד נקרא "בת אבי", כי היחוס הוא אחר האב ולא אחר האם, ולפיכך אמר "בת אבי" כלומר קרובה דאחוה בלבד, אבל אינה "בת אמי" שתהיה אחותי ממש, וזה נקרא "בת אמי", כאשר היא אחותו ממש. והשתא הכל פשוט, כי איך נוכל לומר שלא יהיה נודע לאבימלך יחוס אברהם מעתה ויהיה נראה משקר, וזה פירוש הכתוב כמו שאמרנו:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא – וּבַת אָב מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ, שֶׁאֵין אַבְהוּת לְגוֹי. וּכְדֵי לְאַמֵּת דְּבָרָיו הֱשִׁיבָם כֵּן. וְאִם תֹּאמַר: וַהֲלֹא בַּת אָחִיו הָיְתָה? בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וַהֲרֵי הִיא בִתּוֹ שֶׁל תֶּרַח. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לְלוֹט (לעיל יג,ח): "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".
אַךְ לֹא בַת אִמִּי – הָרָן מֵאֵם אַחֶרֶת הָיָה.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

אחותי בת אבי: כי בני בנים הרי הם כבנים והיא היתה בת הרן בן תרח:

אך לא בת אמי: לא אחותי ממש שיצאת מבטן אמי, והיא מותרת לי ותהי לי לאשה:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אחותי בת אבי — יש אומרים שהוא כמו "אלהי אבי אברהם" (מ"ג בראשית לב י). והנכון בעיני, שדחה אבימלך בדברים כפי צורך השעה. ובפסוק "אנכי עשו בכורך" (מ"ג בראשית כז יט) אביא חברים:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"וגם אמנה אחותי בת אבי" - לא ידעתי טעם להתנצלות הזה כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו וברצותם באשה אמר להם אחותי היא להטעותם בדבר כבר חטא בהם להביא עליהם חטאה גדולה ואין חילוק והפרש כלל בין שהדבר אמת או שקר ואולי מפני שאמר אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה לומר מה ראית בי חטא או רשע שפחדת ועשית כן כי אני לא נסיתי לקחת נשים מבעליהן אז ענה אברהם אני לא ידעתי אתכם אך חשבתי אולי אין יראת אלהים במקום הזה כי רוב מקומות העולם אין בהם יראת אלהים ולכן מעת צאתי מארצי ולכתי בעמים כאיש תועה ולא ידעתי אל איזה מקום נבוא התניתי עמה לאמר כן בכל מקום כי הדבר אמת וחשבתי לי בו הצלת נפש ולא החלותי בדבר בבואי בארצכם כי לא ראיתי בכם עון אשר חטא "וגם" - אמנה אחותי בת אבי טענה אחרת אמר אני לפי דרכי אמרתי כן שהוא אמת וחשבתי אם אולי יחפצו בה ישאלוני אם היא גם אשתי כיון שלקחוה עבדיך ולא שאלוני דבר אמרתי גם במקום הזה אין יראת אלהים והחרשתי ויתכן שהיה התנאי הזה דברו עמה בבואם במצרים אף על פי שאמר "כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" או שחזר וזרז אותה שם במצרים בשעת מעשה כאשר פירשתי (לעיל יב יא) ודעת רבי אברהם כי כל אלה דברים לדחות את אבימלך

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וגם אמנה. אמונה בפי, אחותי בת אבי היא, ולא היתה בת אביו אלא בת הרן היתה שהיה בנו של תרח שנאמר (בראשית יא) בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה, ויסכה זו שרי, ובני בנים הרי הן כבנים, ומזה אמר בת אבי כלומר בת בן אבי.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"וגם אמנה" וגם אתה המלך הצדיק בהם חטאת בזה שלקחת האשה בשביל שאמרתי שהיא אחותי שהיה לך לשאול אם היא גם כן אשתי כמו שהיא באמת אחותי ואשתי:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יב) "וגם אמנה". זאת שנית שמה שאמרתי שהיא אחותי לא אמרתי בזה שאינה אשתי, כי היא גם אשתי גם אחותי, ולא תשאל איך לקחתי אותה לאשה, כי היא "אחותי בת אבי אך לא בת אמי". לכן" ותהי לי לאשה", כי אחותו מן האב מותרת לב"נ:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וגם אמנה אחותי וגו'. כאן חייב אברהם לאבימלך ומלט עצמו גם מהתרעומת שנתרעם וקבל עליו מה עשית לנו וגו', ואמר וגם אמנה אחותי וגו' וכי אמרתי שאינה אשתי להתרעם עלי שהתעיתי יראי אלהים. אני אמרתי אחותי ויכולה להיות אחותי ואשתי ועליכם לשאול אם היא אשתי הגם שאמרתי אחותי, שיכול אני לקרא לה אחותי ואין בזה החלט שאינה אשתי למי שיהיה ירא וחרד מחטוא לאלהים, ואולי לצד טענה זו הרגיש אבימלך כי האמת עם אברהם ויתן לו מתנות טובות. גם נתכוין לבל יחשדוהו במוציא שקר מפיו והצדיקים חוששין לכיעור ולדומה לו:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

וגם אמנה אחותי בת אבי. כשיטתן השיבן.

<< · מ"ג בראשית · כ · יב · >>