מפרשי רש"י על בראשית כ ב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ' • פסוק ב' |
• א • ב • ד • ו • ז • יא • יב • יג • יד • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃
רש"י
"ויאמר אברהם" - כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן
"אל שרה אשתו" - על שרה אשתו וכיוצא בו (ש"א ד) אל הלקח ארון וגו' ואל מות חמיה שניהם בלשון על
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם – כַּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת, אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה עַל יְדֵי כֵן (בראשית רבה נב,ד).
אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ – עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמ"א ד,כא): "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן... וְאֶל חָמִיהָ", שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן "עַל".
מפרשי רש"י
[ב] לפי שכבר לוקחה לבית פרעה וכו'. פירוש ובודאי לא תעשה מעצמה ברצונה אחר שראתה שנלקחה לבית פרעה, ולפיכך על כרחך שלא בטובתה אמר "אחותי היא". ודברי הרב המזרחי אין הבנה להם בכאן: [ג] על שרה אשתו. דלא יתכן לומר שאמר כך אל שרה אשתו, דאם לא כן הוי למכתב 'אחותי את', אלא רוצה לומר 'על שרה אשתו':
לעיל בד"ה לפי שכבר כו' לא יתכן לומר כולו הג"א כתב דדברי הרא"ם שבכאן אינם מובנים ונראה דבודאי בספרו של הרא"ם ז"ל לא היה כתוב ברש"י כמו שהוא לפנינו כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן דגיר' זו בודאי כפשוטו היא דלכך לא נטל רשות משרה נומר לה אמרי נא אחותי את דבודאי לא היתה מתרצית מאחר שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ לכך אמר הוא בעצמו הכי בע"כ אלא הרא"ם היה גורם בדברי רש"י כאן לא נטל רשות לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ ואף דגם גירסא זו יש לפרש כמו לפי גירס' שלפנינו הרא"ם ז"ל מפרש אותו בענין אחר דלכך לא נטל רשות לומר לה אמרי נא אחותי את לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ פירש בחזקת אחותו וכבר היתה מוחזקת באותה חזקה שהיא אחותו לכן לא הוצרך לומר לה אמרי נא אחותי את דודאי לא יתכן לחשוב ולומר שהיא אשתו אבל אם כך דעתו תימה על דבריו וכי לא נודע ג"כ הסוף המעשה שהיא אשתו ודוק כנ"ל: