מפרשי רש"י על במדבר כ טו
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ' • פסוק ט"ו | >>
• א • ג • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • כב • כה • כו • כז • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃
רש"י
"וירעו לנו" - סבלנו צרות רבות
"ולאבותינו" - מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות באה על ישראל
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיָּרֵעוּ לָנוּ – סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת.
וְלַאֲבֹתֵינוּ – מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת מִצְטַעֲרִים בַּקֶּבֶר כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְֹרָאֵל (מדרש תנחומא חוקת יב).
מפרשי רש"י
[י] סבלנו צרות רבות. רצה לומר, שמה שכתוב "וירעו", אף על גב שלשון זה משמע רק שעשו להם רעה, ובמקום אחר כתיב (דברים כ"ו, ו') "וירעו לנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה", לכך פירש כי בלשון "וירעו" רוצה לומר שסבלנו צרות רבות, ולכך אמר "וירעו" שכולל הרבה רעות. ומה שפירש רש"י 'סבלנו צרות רבות', ולא 'עשו לנו צרות רבות', כלומר שאין פירושו שעשו לנו רע - ועברה הרעה, דאם כן למה היו צועקים (פסוק טז) אחר שכבר נעשה המעשה, אלא סבלנו צרות רבות, ומפני זה היינו צועקים אל הקדוש ברוך הוא:
[יא] שהאבות מצטערים וכו'. דאין לפרש "ולאבותינו" שהיו במצרים, דאם כן הוי למכתב 'וירעו המצרים לאבותינו ולנו', כמו שאנו אומרים בהגדה (של פסח) 'לאבותינו ולנו כל הניסים האלו', כי אבותינו היו קודם במצרים, אלא מתוך שציער אותם כאלו נצטערו האבות בקבר: