מ"ג במדבר כ טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְחַתוּ אֲבָהָתַנָא לְמִצְרַיִם וִיתֵיבְנָא בְּמִצְרַיִם יוֹמִין סַגִּיאִין וְאַבְאִישׁוּ לַנָא מִצְרָאֵי וְלַאֲבָהָתַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְחָתוּ אַבְהָתָן לְמִצְרַיִם וִיתֵיבְנָא בְמִצְרַיִם יוֹמִין סַגִיאִין וְאַבְאִישׁוּ לָנָא מִצְרָאֵי וּלְאַבְהָתָנָא: |
רש"י
"ולאבותינו" - מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות באה על ישראל
[יא] שהאבות מצטערים וכו'. דאין לפרש "ולאבותינו" שהיו במצרים, דאם כן הוי למכתב 'וירעו המצרים לאבותינו ולנו', כמו שאנו אומרים בהגדה (של פסח) 'לאבותינו ולנו כל הניסים האלו', כי אבותינו היו קודם במצרים, אלא מתוך שציער אותם כאלו נצטערו האבות בקבר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלַאֲבֹתֵינוּ – מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת מִצְטַעֲרִים בַּקֶּבֶר כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְֹרָאֵל (מדרש תנחומא חוקת יב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תכף ולא הניחום לצאת כמ"ש בפי' שמות (א' יו"ד), וזה חמס אחד וזאת שנית וירעו לנו מה שעבדו בם בפרך: