מלבי"ם על ישעיהו נ ד
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק נ' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃
"ה' אלהים", חוזר לדבריו מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ואם תאמרו כי לא שמעתם שיקרא ה' אתכם, הלא "ה' נתן לי לשון למודים" וצחות הלשון לעורר אתכם לעבודתו, והנה המליץ ללאומים ונביא לגוים צריך שיושלמו לו שלשה תנאים.
- א) שיהיה לו לשון מדברת גדולות, עד שיוכל להמליץ נשגבות על כל דבר נשא ונעלה, ועז"א שנתן לי לשון למודים "לדעת לעות" ולדבר "את יעף דבר", את דבר יעף ונשא וגבוה, אוכל לדבר ולהמליץ אותו בקל.
- ב) שימצא בו כח זה תמיד לא בעת מבלתי עת, ועז"א "יעיר בבקר בבקר".
- ג) שידבר דבריו במראה ולא בחידות, ויוכל לכלכל דבריו לפי שכל השומעים והבנתם, ועז"א "יעיר לי אזן לשמע כלמודים" ששמעתי הנבואה מפיו כפי כח הלמודים והתלמידים וכפי השגתם:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ישעיהו · נ ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.