מלבי"ם על ישעיהו נ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק נ' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו נ', ז':

וַאדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזׇר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃



"וה' אלהים", אומר באמת לפי עזות הדור היה בקל שהיו מכים אותי ומורטים לחיי, כי רק "יען שה' אלהים עזר לי" רק זאת היתה הסבה "שלא נכלמתי", וע"כ אחר שראיתי השגחת ה' עלי בפרטות שלא יגיע לי כלימה מאחרים, "שמתי פני כחלמיש וידעתי בעצמי שלא אבוש" מפני עצמי ג"כ, כי ראיתי שיש לי עזר מה':

ביאור המילות

"נכלמתי, אבוש". כבר בארתי (למ"ד ג') כלימה מאחרים בושת מעצמו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.