מלבי"ם על יואל א י
<< | מלבי"ם על יואל • פרק א' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר׃
"שדד", מפרש נגד "הכרת מנחה" כי "שדד שדה" שהם שדי תבואה ששם גדל חטים למנחות. ונגד "הכרת נסך" מפרש כי "אבלה אדמה" שעליה היה גדל הגפן לנסכים. ומפרש נגד "שודד שדה, כי שודד דגן" שהוא גדל בשדה, ונגד "אבלה אדמה" מפרש כי "הוביש תירוש אומלל יצהר" שהוא היין והשמן לנסכים. וחוזר ומפרש -
ביאור המילות
"שדה, אדמה". שדה מיוחד לשדי תבואה, ואדמה כולל גם מקום אילנות:
"הוביש". פעל עומד, ומורה על רוב הבושה:
<< · מלבי"ם על יואל · א י · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.