מלבי"ם על יואל א יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



"אליך" מוסיף לאמר, שאם תשיב שעקר העונש בא על האדם וע"י שבהמות הישוב הם ברשותו של אדם והם קנינו לכן ספו גם המה עם האדם. כי נגזר עליו אבדת בהמותיו וקניניו, משיב עדיין "אליך ה' אקרא כי אש אכלה נאות מדבר", ששם אין ישוב בני אדם, "ולהבה להטה כל עצי השדה" הגם שהם רחוקים מישוב בני אדם, ועי"ז.


ביאור המילות

"אש אכלה, ולהבה להטה". הלהבה לוהטת למרחוק יותר מן האש עד שהשיגה גם עצי השדה:

 

<< · מלבי"ם על יואל · א יט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.