מלבי"ם על יואל א ב
<< | מלבי"ם על יואל • פרק א' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃
"שמעו זאת הזקנים", מדבר
- א) אל הזקנים שיזכרו אם נעשה כזה בדורות הקודמים
- ב) "האזינו כל יושבי הארץ" שהם יספרו הפלא הזה לבניהם אחריהם, ומפרש נגד שמעו זאת הזקנים "ההיתה זאת בימיכם" הגם שכבר חיו ימים רבים, ונגד האזינו כל יושבי הארץ אומר.
ביאור המילות
"שמעו, האזינו". התבאר (הושע ה' א') שהשמיעה היא אחרי ההאזנה, וכשידבר לשני נושאים מתחלפים יתפוס אל הנושא החשוב לשון שמיעה ואל הפחות ממנו לשון האזנה:
<< · מלבי"ם על יואל · א ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.