מלבי"ם על בראשית טז ב
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ט"ז • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהֹוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃
(ב)" ותאמר שרי", באשר שרה ידעה מן היעודים שיעד ה' לאברהם שבהכרח יתקיימו, ואחר שראתה שעצר ה' אותה מלדת, התיראה שבהכרח ישא אברם אשה אחרת שיוליד עמה, וזה או שהיא תמות או שיקח צרה עליה בחייה, וטוב לה שיקח את שפחתה שבן הנולד לה הוא עבד של שרה וקנינה ונחשב כאלו הוא בן שלה, ועז"א "אבנה ממנה", וגם חשבה שעי"כ ישתנה מזלה, "וישמע אברם לקול". מבואר אצלי ששמיעת קול שנקשר בלמ"ד, מורה שעצתה יפה בעיניו, ובמדרש לקול רוח הקודש:
<< · מלבי"ם על בראשית · טז ב · >>