מלבי"ם על בראשית טז ה
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ט"ז • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
(ה) "חמסי עליך", שרה חשבה שאברם הוציא אותה לחירות וע"כ היא מקילה בכבודה, וזה חמס כי היתה שפחה מנכסי מלוג שלה שאין הבעל יכול לשחררה, כי הקרן שלה והוא אוכל פירות כנודע, וע"כ צעקה על החמס, ובררה זה הלא "אנכי נתתי שפחתי בחיקך "שלא הוצאתיה לחירות רק שתשאר שפחתי, וא"כ איך "ואקל בעיניה". שזה מורה שהיא עתה בת חורין, וא"כ "ישפט ה' ביני וביניך", על החמס והגזל: