לדלג לתוכן

מלבי"ם על איוב כח כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק כ"ח • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב כ"ח, כ"ב:

אֲבַדּ֣וֹן וָ֭מָוֶת אָ֣מְר֑וּ
  בְּ֝אׇזְנֵ֗ינוּ שָׁמַ֥עְנוּ שִׁמְעָֽהּ׃



"אבדון ומות", אולם אחרי שהחכמה האלהית שהיא לדעת דרכי הנהגתו את העולם וסדרי ההשגחה וחכמתה, היא נעלמה, ואין בני אדם משיגים אותה כי הם רואים תהפוכות בהנהגת העולם במה שהצדיק מיוסר והרשע מצליח, לכן "יאמרו אבדון ומות שהם שמעו שמע החכמה הזאת באזניהם", וכיון על מה שאמרו חבריו שאחר המות ואבדון הגוף אז יקבל הצדיק גמולו והרשע ענשו בעולם הרוחני הנצחי, ושאז יודע חכמת אלהים ויושר הנהגתו וגמולו וענשו, ויאמר עוד, כי.  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.