מ"ג תהלים קו מ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּחַר־אַ֣ף יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ
וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃

ויחר ויתעב - כי הם זנו.

"ויתעב" - מלשון תועבה

"ויחר אף ה' בעמו" להענישם "ויתעב את נחלתו", שם נחלה מציין קשר האהבה שי"ל עמהם ע"י קדושתם והפוכו תועבה:

"בעמו, נחלתו". התבאר ירמיה (ב' ז'):