כל - התברר טעם המזמור, כי כל הרעות שקרהו בעבור סבלו חרפת האויב.
ומלת מהוללי – פעולים שהיו בעיניו מהוללים הוא המתהולל שבו לאלה ולשבועה, אם אכזב אהיה כפלני.
(ט-י) "כל", ולא הייתי ביניהם כאיש מכאובות שמרחמים עליו ועכ"פ אין מחרפים אותו, כי "כל היום חרפוני אויבי" על "כי שקוי בבכי מסכתי", שבכיתי תמיד על החורבן וזאת חרה להם וחרפוני בעבור זה, "ומהוללי בי נשבעו כי אפר כלחם אכלתי" מפני הרעב:
