"אור זרוע לצדיק", שנמצא זרוע בם אור האלהי, שהוא כמו זרע זרוע בנפשם המוכן לפרות ולהרבות אם ישקוהו ויצרוהו ויעבדוהו כזרע המוכן לפרות ולרבות, כי מי ששומר נפשו ועובד עבודתה, יגדל האור הזרוע ויפרה עד יהיה אור שבעתים, כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה ויתפלש עליו האור הגדול הנבואיי, ובזה "לישרי לב שמחה", שישמחו שמחה הרוחנית ע"י אור האלוה הזורח בנפשם בהלו נרו על ראשם, כמ"ש אור צדיקים ישמח:
ביאור המילות
"לצדיק, לישרי לב". הצדיק הוא הכובש יצרו, והישר לב טבעו נוטה אל הטוב והוא ישמח כי אין לו מלחמה פנימית, ועי' למעלה (ל"ב י"א):
