מ"ג תהלים צז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים · צז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק
  וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אור זרוע לצדיק" - זריעה ממש מוכנת לצמוח להם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אור - טעם זרוע - אם זרע מעט יקצור הרבה.

ולישרי לב שמחה - זרועה.

אם כן ישמחו הטעם כל השמחה הוא בשם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולישרי לב שמחה" - לישרי לב זרוע שמחה וכפל הדבר במ"ש

"לצדיק" - לצורך הצדיק יש אור זרוע ר"ל כמו הזורע דבר מה הנה יותר תוציא השדה ממה שזרע כן הרבה שכר מוכן לצדיק יותר מאלו קבל שכרו מיד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אור זרוע לצדיק", שנמצא זרוע בם אור האלהי, שהוא כמו זרע זרוע בנפשם המוכן לפרות ולהרבות אם ישקוהו ויצרוהו ויעבדוהו כזרע המוכן לפרות ולרבות, כי מי ששומר נפשו ועובד עבודתה, יגדל האור הזרוע ויפרה עד יהיה אור שבעתים, כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה ויתפלש עליו האור הגדול הנבואיי, ובזה "לישרי לב שמחה", שישמחו שמחה הרוחנית ע"י אור האלוה הזורח בנפשם בהלו נרו על ראשם, כמ"ש אור צדיקים ישמח:

ביאור המילות

"לצדיק, לישרי לב". הצדיק הוא הכובש יצרו, והישר לב טבעו נוטה אל הטוב והוא ישמח כי אין לו מלחמה פנימית, ועי' למעלה (ל"ב י"א):
 

<< · מ"ג תהלים · צז · יא · >>