מ"ג תהלים עח נא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣ךְ כׇּל־בְּכ֣וֹר בְּמִצְרָ֑יִם
רֵאשִׁ֥ית א֝וֹנִ֗ים בְּאׇהֳלֵי־חָֽם׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חם" - הוא מצרים הבא מחם
"ראשית אונים" - הם הבכורים כמו כחי וראשית אוני (בראשית מט)
מצודת ציון
"אונים" - ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע יב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
וכפל ואמר "ראשית אונים"כו' וגם שינה התואר באומרו "אהלי חם"למה כי שני מיני בכורות לקו, בכור פטר רחם וראשית אונו של האב, וארז"ל שהיה בית שהיו בו עשרה בנים וכולם היו מתים, הגדול שבכולם שהיה בכור לאמו והשאר שהיא זינתה עם ט' רווקים וילדה ט' בנים וכל אחד היה ראשית אונו של אביו. וזה יאמר "ויך כל בכור"שהוא פטר רחם וגם "ראשית אונים", ושמא תאמר למה ריבה חלליהם שכלל גם "ראשית אונים" ולא פטר רחם בלבד, לזה אמר "באהלי חם" לומר מה שהכה גם "ראשית אונים" הוא להיות "באהלי חם"שהוא בעון אביהם "חם"שכשנתגלה אביו בתוך אהלו נאמר וירא "חם"כו' (בראשית ט כב ועי' רש"י שם) שסירסו או ריבעו או ב' הדברים כאחד למ"ד, על כן באהלי "חם"הכביד ה' מכת ילדיו:
או יאמר מעין זה. מה שאמרתי "ראשית אונים" ולא אמרתי "ראשית און" שהוא לרבות "ראשית אונים" רבים בבית אחד כענין רווקים רבים שזינו באשה אחת, הלא הוא להיות "באהלי חם"כי שם מקום זמה למודי חם אביהם ומזרעו שטופי זמה ועל כן אינו מן התימה המצא בזרעו "ראשית אונים"רבים כאחד שתזנה אשה עם רווקים רבים: