- וזאת היא החידה: "למה" אני צריך "לירא בימי רע", ביום פקודת עול? - לפי ש"עוון עקבי יסובני" - עונות שאני דש בעקב, שאני מזלזל בהם, שהם בעיני עברות קלות, הם מרשיעות אותי בדין; וכל שכן העשירים.
וזהו דברי: "למה אירא" וגו', ר"ל רוצה לומר, כלומר על מה אירא כשיבוא הרע בעולם? והלא על כי העוונות אשר אני מזלזל בהם, לדושם בעקב רגלי, הם הם המסבבים אותי, ובעבורם אני מתפחד, פן על ידיהם אלכד ברעה.
"למה אירא". פסוק זה הוא כעין הצעה לכל מה שיאמר אחר זה. הנה, ה' הכין לנו מקור חיים, היא הנפש הנצחיית, אשר היא לא תמות במות הגוף, כי תישאר צרורה בצרור החיים את ה' בעדן הנפשות; ואם כן, "למה אירא בימי רע" - כשיגיעו ימי המוות, למה אירא מן המוות? הלא הוא יובילני אל החיים הנצחיים; ואך מה שאירא הוא כי "עוון עקבי יסובני", שאז יסובו אותי העוונות שהלכתי והנהגתי בהם, שלא שמרתי להכין לי צידה ליום מועד ולעשות דבר להשלמת נפשי; עד שלא אירא מן המוות, רק ממעשי הרעים:
