מ"ג תהלים מו ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָמ֣וּ ג֭וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת
נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃

רש"י

"המו גוים" - לשון הומה "תמוג" - תמס כן פתר מנחם (שמות טו) נמוגו כל יושבי כנען וכן למוג לב (יחזקאל כא) אבל דונש פתר אותם לשון הנעה וכן (שמואל א י"ד) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

המו - יתכן כל שהזכיר שהוא דרך משל על האויבים, כדרך: אזי המים שטפונו, או טעמו או הים יהמה וההרים ימוטו בגאות השם, אף כן הגוים, על כן המו גם מטו. תמוג - הטעם הפך תולדתם שהיא יבשה מאד.