לדלג לתוכן

מ"ג תהלים מו ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · מו · ז · >>

כתיב:
המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ.

מנוקד:
הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ.

עם טעמים:
הָמ֣וּ ג֭וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת
  נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"המו גוים" - לשון הומה "תמוג" - תמס כן פתר מנחם (שמות טו) נמוגו כל יושבי כנען וכן למוג לב (יחזקאל כא) אבל דונש פתר אותם לשון הנעה וכן (שמואל א י"ד) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

המו - יתכן כל שהזכיר שהוא דרך משל על האויבים, כדרך: אזי המים שטפונו, או טעמו או הים יהמה וההרים ימוטו בגאות השם, אף כן הגוים, על כן המו גם מטו. תמוג - הטעם הפך תולדתם שהיא יבשה מאד.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"תמוג" - מלשון המגה והמסה 

מצודת דוד

"המו" - יהמו מכאב לב והממלכות ימוטו לפול כי ה' שאג בקול ותמס הארץ ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה במקומות רבות

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"המו", יאמר, ראו נא איך "המו גוים ומטו ממלכות" ע"י השטף הזה, הנהר "נתן בקולו", ועי"כ "תמוג ארץ", ונחרב רוב הישוב, אבל.

 


<< · מ"ג תהלים · מו · ז · >>