אבן עזרא על תהלים מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבן עזרא על תהלים · מו · >>

פסוק א[עריכה]

למנצח לבני קרח על עלמות -שם פיוט. יש אומרים: כי מזרע בני קרח היה זה המשורר בימי חזקיהו בשוב סנחריב אחור. והנכון בעיני: כי ידבר על ירושלים על המלחמות.


פסוק ב[עריכה]

אלהים - הטעם אם תבוא עלינו צרה מאויב הוא עזרנו.


פסוק ג[עריכה]

על - בעבור היות מקום גבהות השמש מתנועע ממעלה אל מעלה וממזל אל מזל, על כן אמרו בעלי התולדת, כי יבא זמן שתשוב היבשה ים והים יבשה ואחרי כן אמרו, כי הטעם אילו היה כן אעפ"י שלא יהיה, כי השם שם גבול למים בל ישובון לכסות הארץ.


פסוק ד[עריכה]

יהמו - טעם בהמות הים יתעכרו מימיו כמו חומר, גם ההרים ירעשו בעבור רוחות שהם תחת הארץ, והשם יוציאם.

בגאותו סלה - באמת כאשר פירשתיו.


פסוק ה[עריכה]

נהר - הטעם אם יחמרו מימיהם נהר ירושלים שהיה גיחון.

פלגיו ישמחו - כל יושבי עיר אלהים, שהוא קדוש משכני עליון.


פסוק ו[עריכה]

אלהים - ואם ההרים ימוטו הר ציון לא ימוט.

וטעם לפנות בקר – בעת סמוך היום, או כל יום.


פסוק ז[עריכה]

המו - יתכן כל שהזכיר שהוא דרך משל על האויבים, כדרך: אזי המים שטפונו, או טעמו או הים יהמה וההרים ימוטו בגאות השם, אף כן הגוים, על כן המו גם מטו.

תמוג - הטעם הפך תולדתם שהיא יבשה מאד.


פסוק ח[עריכה]

ה' - אז יראו העמים כי השם עמנו, כי לא נמוט כמוהם.


פסוק ט[עריכה]

לכו - יאמרו אלה לאלה ושמות - כמו שממות. והטעם, ארצות הממלכות בעת תמוטנה.


פסוק י[עריכה]

משבית - מירושלם אולי ברוח הקדש על דבר גוג.

ישרף באש - הטעם באפו והעגלות שיביאו בהם כלי הנשק, או מזון הנלחמים.


פסוק יא[עריכה]

הרפו - דברי השם שאמר לאומות העולם טרם שבור קשתם.


פסוק יב[עריכה]

ה' צבאות - ואין פחד ממלחמות, אחרי כן כי נשבתו.