עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִרְאֵ֤י יְהֹוָ֨ה ׀ הַֽלְל֗וּהוּ כׇּל־זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כׇּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃
יראי - וי"ו הללוהו שב אל שמך הנזכר למעלה ואלה יראי ה' מהגוים, על כן אין שם מלת, כל כמו: כל זרע יעקב.
ואמר לישראל גורו – שיהיו כלם יראים ואם תעוז ידם על אויביהם, יתנו העוז לשם.
יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו כך יאמרו בעת התשועה.
ופרוש יראי יי' מישראל.
והחלוק הזה כמו יראי יי' ברכו את יי' (תהלים קלה כ) ; בית הלוי (שם) ; בית אהרן (שם יט) ; בית ישראל (שם).
והטעם כל אחד לפי מעלתו ושכלו ולפי קרבתו אל האל.
והנה הזכיר בזה הפסוק האהבה והיראה, כי הכבוד הוא האהבה; והנה יראי יי' יגיעו מן היראה אל האהבה.
וגורו ממנו כל זרע ישראל: אום שלא הגיעו עדין אל האהבה.
ובדרש (שוחר טוב בשנוי לשון קצת): רבי יהושע בן לוי אומר: יראי יי' אלו יראי שמים; רבי שמואל בר נחמני אומר: אלו גרי הצדק לעתיד לבא; ורבנן אמרי: יראי יי' אלו הכהנים, כל זרע יעקב אלו הלוים, כל זרע ישראל כמשמעו.
"יראי ה' הללוהו", סדר שלשה כתות "יראי ה' זרע יעקב זרע ישראל", (וכן סדר בכ"מ בית ישראל בית אהרן יראי ה', כי ישראל גדול מיעקב שיעקב מורה על ההמון) "יראי" ה' הם יהיו "המהללים", ובית יעקב וישראל יהיו השומעים, וביניהם ימצאו שני מדרגות "כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל", שהירא מאת ה' היא מדרגה יותר גדולה מן המכבדו, שהכבוד יתנו לו גם מצד שהוא הסבה הראשונה ומנהיג הטבע, והיראה הוא רק הכרת ההשגחה הפרטית לגמול ולהעניש, וזה מיוחס לזרע ישראל שהם גדולים מזרע יעקב, ששם ישראל הוא שם החשיבות ומורה על גדוליהם ועובדי ה' אשר ביניהם:
ביאור המילות
"יעקב, ישראל". מציין את גדולי האומה ויעקב מציין את ההמון (כנ"ל י"ד ז'), "כבדוהו וגורו ממנו". עי' ישעיה (כ"ה ג'):
