מ"ג שמות כט מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · כט · מג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲזָמֵין מֵימְרִי תַּמָּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶתְקַדַּשׁ בִּיקָרִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאֵיזַמֵן מֵימְרִי תַמָּן לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְאֵקַדֵשׁ בְּרַבָּנֵיהוֹן בְּגִין יְקָרִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונועדתי שמה" - אתועד עמם בדבור כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם

"ונקדש" - המשכן

"בכבודי פח" - שתשרה שכינתי בו ומ"א אל תקרי בכבודי אלא במכובדי במכובדים שלי כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו וזהו שאמר משה (ויקרא י) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונקדש בכבודי 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה – אֶתְוַעֵד עִמָּם בְּדִבּוּר, כְּמֶלֶךְ הַקּוֹבֵעַ מְקוֹם מוֹעֵד לְדַבֵּר עִם עֲבָדָיו שָׁם.
וְנִקְדָּשׁ – הַמִּשְׁכָּן.
בִּכְבֹדִי – שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אַל תִּקְרֵי בִּכְבֹדִי אֶלָּא בִּמְכֻבָּדַי, בַּמְּכֻבָּדִים שֶׁלִּי; כָּאן רָמַז לוֹ מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (ויקרא י,ג); וְהֵיכָן דִּבֵּר? וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונקדש בכבודי: שאהיה נראה לישראל כשיוקם המשכן ותבא אש של מעלה ותאכל את הקרבנות כדכתיב ביום השמיני כי היום ה' נראה אליכם, וכתיב וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה וגו':

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונועדתי שמה. חוזר אל המזבח שהזכיר הוא מזבח העולה ומכאן למדו רז"ל שהקב"ה מדבר עם משה מעל מזבח הנחשת משהוקם המשכן.

ויש מן החכמים שהיו אומרים כי מעל הכפרת היה מדבר שנאמר (שמות כה) ודברתי אתך מעל הכפורת, ומה שהזכיר אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם אין הכוונה על המזבח כי אם על אהל מועד שהזכיר פתח אהל מועד לפני ה'.

ונקדש בכבודי, שתשרה שכינה בו.ובמדרש ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדים שלי רמז לו מיתת בני אהרן, ומכאן אמר משה (ויקרא י) זה הדבר אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר בקרובי אקדש כשאמר ונקדש בכבודי.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ונועדתי". ב) מה שיגלה כבוד ה' אל העדה כמ"ש זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (שמיני ט"ו), וכתוב בסוף מעשה הקרבנות וירא כבוד ה' אל כל העם,

ושיעור הכתוב ונועדתי שמה לב"י בכבודי ונקדש בכבודי, שע"י הגלות כבוד ה' נקדש המקדש לעיניהם, וחז"ל אמרו שאז גלה לו ענין נדב ואביהוא שאמר בקרובי אקדש, שבעת

התגלות הכבוד וירד האש היה ענין נדב ואביהוא:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש וגו'. צריך לדעת כוונת הכתוב מה בא ללמדנו באומרו ונועדתי שמה לבני ישראל, ויראה כי בא לתת טעם למה שאומר בגמר דבריו ונקדש בכבודי ואמרו ז"ל (זבחים דף קטו:) שכאן נאמר למשה בקרובי אקדש, לזה הקדים לומר ונועדתי שמה לבני ישראל, פירוש, לצד שאני מזמן שכינתי לבני ישראל, חוששני להם מפרצת גדר ומיעוט כבוד מהם, לזה צריך לקדשו בקרובי כדי שייראו ממקדשי, ורמז לו שלא הוצרך עשות דבר אלא לצד ישראל אבל לצדו אינו צריך לאיום זה:

<< · מ"ג שמות · כט · מג · >>