מ"ג שמות כט מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כט · מג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲזָמֵין מֵימְרִי תַּמָּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶתְקַדַּשׁ בִּיקָרִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאֵיזַמֵן מֵימְרִי תַמָּן לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְאֵקַדֵשׁ בְּרַבָּנֵיהוֹן בְּגִין יְקָרִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונועדתי שמה" - אתועד עמם בדבור כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם

"ונקדש" - המשכן

"בכבודי פח" - שתשרה שכינתי בו ומ"א אל תקרי בכבודי אלא במכובדי במכובדים שלי כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו וזהו שאמר משה (ויקרא י) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונקדש בכבודי

<< · מ"ג שמות · כט · מג · >>