מ"ג שמות יט כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה חוֹת אַסְהֵיד בְּעַמָּא דִּלְמָא יְפַגְּרוּן קֳדָם יְיָ לְמִחְזֵי וְיִפּוֹל מִנְּהוֹן סַגִּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה חוּת אַסְהִיד בְּעַמָּא דִּלְמָא יְכַוְּונוּן קֳדָם יְיָ לְאִסְתַּכְּלָא וְיַפִּיל מִנְהוֹן רַב דִּבְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיִפּוֹל מִנְהוֹן אוֹכְלוּסִין סַגְיָין: |
רש"י
"פן יהרסו וגו'" - שלא יהרסו את מצבם ע"י שתאותם אל ה' לראות ויקרבו לצד ההר
"ונפל ממנו רב" - (מכילתא) כל מה שיפול מהם ואפי' הוא יחידי חשוב לפני רב
"פן יהרסו" - כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין אף הנפרדין ממצב אנשים הורסים את המצברש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹמֵר – שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם עַל יְדֵי שֶׁתַּאֲוָתָם אֶל ה' לִרְאוֹת, וְיִקְרְבוּ לְצַד הָהָר.
וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב – כָּל מַה שֶּׁיִּפֹּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ הוּא יְחִידִי, חָשׁוּב לְפָנַי רָב.
פָּן יֶהֶרְסוּ – כָּל הֲרִיסָה מַפְרֶדֶת אֲסֵפַת הַבִּנְיָן; אַף הַנִּפְרָדִין מִמַּצַּב אֲנָשִׁים, הוֹרְסִים אֶת הַמַּצָּב.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מלא דבריהם בעת עשרת הדברות שגם משה לא היה לו רשות בעת ההיא לעמוד בהר רק עמד למטה בשוה עם כל ישראל, הנה עתה שיראו שה' קרא למשה ועלה אל ראש ההר, יחשבו שגם הם י"ל רשות לעלות כיון שאז היתה ההשגה של ישראל שוה אל משה, וע"כ צוה שיעיד בם שנית שאף שמשה נקרא ועבר את הגבול הם אין להם רשות ע"ז, ב] מפני שעתה נעתק אור השכינה מן כלל ההר אל ראש ההר רחוק מן המחנה וההר מפסיק ביניהם, יחשבו שעתה מותר להם לעלות בקצה ההר שאין שם שכינה כדי לראות, ועז"א פן יהרסו לראות כי א"א לראות מרחוק, ג] פי' בת"י דלמא יכוונין קדם ה' לאסתכלא, ולפ"ז הוא אזהרה אחרת שאף שלא יעברו הגבול בפועל, הם מוזהרים מלעבור גבול ההשגה ויחשבו שראו איזה תמונה, שאחר שלא התפשטו בהשגה זו מן כח הדמיון, יצייר להם הכח הדמיוני איזה גבול ושעור הנתפס בחוש הראות ויגשימו את האלהות, שבזה יהרסו הריסה גדולה באמונה ונפל ממנו רב שזה כעושה פסל במחשבה, ובת"י ויפול מנהום רב שבהם ר"ל שזה יזיק למדרגת משה שכל גדולתו היתה בשביל ישראל, וכמו שבמעשה העגל אמר ליה לך רד ופרשו חז"ל רד מגדולתך כן בזה שדומה לו, ולז"א שגם הכהנים יזהרו מזה שבעת יגשו אל ה' לחקור באלהות ומעשה מרכבה ישמרו מהגשים ומלחשוב באיזה
תמונה, ולא יהרסו לראות בהכנסם בפרדס:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •