מ"ג שמות ד כה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עׇרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְסֵיבַת צִפּוֹרָה טִנָּרָא וּגְזַרַת יָת עָרְלַת בְּרַהּ וְקָרֵיבַת לִקְדָמוֹהִי וַאֲמַרַת בִּדְמָא דִּמְהוּלְתָּא הָדֵין אִתְיְהֵיב חַתְנָא לַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסִיבַת צִפּוֹרָה טִינְרָא וּגְזָרַת יַת עוּרְלַת גֵרְשׁוֹם בְרָהּ וְאַקְרִיבַת יַת גְזֵירַת מָהוּלְתָּא לְרַגְלוֹי דְמַלְאָךְ חַבָּלָא וַאֲמָרַת חַתְנָא בְּעָא לְמִיגְזוֹר וְחָמוֹי עַכִּיב וּכְדוֹן אֲדָם גְזוּרְתָּא הָדֵין יְכַפֵּר עַל חַתְנָא דִילִי: |
| ירושלמי (קטעים): | וּגְזָרַת יַת עוּרְלָתֵיהּ דִבְּרָהּ וְאַקְרִיבַת יָתֵיהּ קֳדָם רִיגְלוֹי דִמְחַבְּלָא וַאֲמָרַת חַתְנָא בָּעָא לְמִגְזַר וַחֲמוֹי לָא שָׁבַק יָתֵיהּ וּכְדוּן אִיכַפֵּר אֵידָם גְזֵירָתֵיהּ הָדָא עַל חוֹבוֹי דַחֲתָנָא הָדֵין: |
רש"י
"ותאמר" - על בנה
"כי חתן דמים אתה לי" - אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך הורג אישי אתה לירש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַתֹּאמֶר – עַל בְּנָהּ.
כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי – אַתָּה הָיִיתָ גּוֹרֵם לִהְיוֹת הֶחָתָן שֶׁלִּי נִרְצָח עָלֶיךָ; הוֹרֵג אִישִׁי אַתָּה לִי.
רשב"ם
ותכרות וגו': הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן, כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך:
ותגע: לשון מפעיל, אבל ויגע בארבע פנות הבית לשון פועל של נגע:
לרגליו: של משה, להתרצות המלאך בכך, כי לרגליו של מלאך איני רוצה לפקש כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך:
כי חתן דמים אתה לי: בדמים הללו ישאר לי חתני, חתני בעלי:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם "ותגע לרגליו" לפי דעתי לרגלי משה כדרך "וראה הדם על המשקוף ולא יתן המשחית".
ע"כ "וירף ממנו" - ממשה, שסר החולי והרעדה. ורב שמואל אמר כי "לרגליו" - לרגלי אליעזר, גם כן "וירף ממנו". א"כ יש להשיב עליו: אם החלי היה על אליעזר, איך מלה אותו להוסיף לו מכאוב על מכאובו?
ומנהג אנשים לקרוא לבן כאשר יומל "חתן".
וטעם "דמים" - כי דמים אתה לי. כי בעבורך ימות בעלי:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותקח צפרה צר". וצפורה הרגישה שהוא בעבור המילה כמ"ש חז"ל שידעה זה מן החולי שהגיע עד המילה ולא יותר. ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו, יל"פ שרמז בזה שעשתה מילה ופריעה, מילה מה שכרתה העור החופה ראש העטרה, ופריעה במה שמשכה את עור הפריעה למטה אל רגלי הילד עד שהגיעה את העור לרגליו של בנה. ותאמר כי חתן דמים אתה לי, באשר בית יתרו היו אצטגנינים, חשבו שמה שישראל מלים א"ע הוא מפני ששולט עליהם כוכב מאדים וע"י דם המילה ישכך חמת הכוכב הרע הזה, וכמ"ש חז"ל שפרעה אמר שרואה כוכב של דם יוצא לקראתם, שהוא מזל מאדים, ולא ידע שהוא מורה על המילה, כמ"ש היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ובאשר משה הרג את המצרי חשבה מפני שנולד במזל מאדים שהוא מוהלא או אשיד דמא, ורצתה לבטל זה ע"י דם המילה, ואמרה חתן דמים אתה לי, ר"ל שאתה מחותן לי ואתה מחותן ג"כ לכוכב של דם, ורצתה לבטל הוראת הכוכב שהוא מחותן אליו: