". והיה נדמה כחונן אשת הגבור הנספה במלחמה, ועי"כ "
". כמוצאת חן: "
". באופן שהיה נראה שנתעברה עתה: "
". באמת
לא ידע איש בדבר רק ה' היודע תעלומות, והגם שלא חטא לא בא"א ולא במיתת אוריה כנ"ל, בכ"ז רע הדבר מצד שעשאה דוד משיח אלהי יעקב, והגם שלא היה נענש ע"ז בדיני אדם, רע הדבר בעיני ה' כי לקחה דרך גזל, וכמו שביאר בסימן הבא:
אלשיך
• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כז) "
ויעבר האבל וישלח דוד כו'". הלא כמו זר נחשב, ימהר יחישה מעשהו, לאספה אל ביתו מיד אחר האבל, ולקחתה לו לאשה, שהוא לפתוח פה לדוברים רע שלא שהה מעט ימים אחדים, אך אין ספק כי נודע אליו כי ראויה היתה אליו כי בת זוגו היתה, אלא שאכלה פגה, על כן היה בלבו כמחזיר אבידתו, וכן ראיתי כי מספר תיבות "
ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה", עולה במספר קטן כמספר בת זוגו היתה כי אם שאכלה פגה. וראוי לשים לב א. למה לא נאמר "
וירע בעיני ה'" כו', עד אחר שילדה בן והוא לקחה מאז סמוך לעיבורה, ומה גם אם השליחות אשר שלח ה' את נתן אליו היה אז אחר הלידה, כפשט סדר המקראות. ב. ועוד אומרו "
אשר עשה דוד", כי מי לא ידע כי על דוד ידבר, והנה על פסוק
(נחום א ב): "
נוקם ה' ובעל חמה", אמרו רבותינו ז"ל בראותם כי אין זה תואר לפי כבודו יתברך, כי הענין הוא כי בשר ודם החימה מושלת עליו, וכמה דברים עושה האדם בחמתו שמתחרט אחרי כן, אלא שחמתו בוערת בו ואונסתו, אמר כי לא כן אלקי עולם ה', כי אם אדרבה הוא בעל ומושל על החימה לעכבה כרצונו, ולכוף אותה לפי העת, וכמאמרנו על פסוק
(במדבר יב ט): "
ויחר אף ה' בם וילך", כי הוא יתברך האריך דבור עם אהרן ומרים בהשפיע עליהם רוח נבואה בהקיץ, מה שהוא למעלה מחוק שום נביא בלעדי משה. והנה אין ספק כי אם היה יתברך עליהם בחרי אף על דברם על משה, לא היה מדבר אתם, ומה גם בהפלגת שפע נבואי יתר על חוקם, להנבא בהקיץ ואדרבה היה מתרחק מהם, והלא אחר אשר עשו אשר לא טוב בעיניו יתברך, היאך דבר אתם, לזה אמר כי הוא יתברך שהוא בעל ואדון על החימה עיכבה עד שדיבר אתם את כל דבריו, ואחר כך ויחר אף ה' בם, ועל ידי כן וילך מאתם, ומכל שכן שאם מתחלה היה נחרה אפו שלא היה מתקרב אליהם ומדבר אליהם. ובכן נבא אל הענין אמר כי עיכב בדוד חמתו יתברך עד הולד הילד, וזהו "
ותלד לו בן וירע הדבר כו'", והוא כי הוא יתברך אהב את דוד כי חסיד הוא, ואם טרם הולד הבן היה נחרה אפו היה מת בעונו, כי לא היה עדיין תמורתו, אך עתה שנולד הבן נלקח במקומו, והוא מאמר הכתוב "
גם ה' העביר חטאתך לא תמות אפס כי נאץ כו'"
(שמואל ב י"ב, י"ג-י"ד) הבן הילוד לך מות יומת, וזה יהיה הכפל במקום מות האב יומת הוא, ולמה היקל הדבר הוא יתברך, לזה אמר אשר עשה דוד, כלומר שאם זולתו היה, לא היה הוא יתברך מחשיבו לעון, כי הלא מגורשת היתה, וגם אוריה מורד במלכות היה, אך מה שוירע הדבר הוא אשר עשה דוד, כלומר למה שהוא דוד, והוא יתברך מדקדק עמו כחוט השערה, כי וסביביו נשערה מאד:
ועוד טעם שני והוא כי "אשר עשה" עתה, כבר היה "בעיני ה'" הרואה את העתיד גלוי, ומאז אמר לו שלא יעמוד בנסיון, כאשר אמרו רבותינו ז"ל שאמר לו יתברך דוד למען תצדק בדברך כו', ובזה יתכן אומרו "בעיני ה'", כי נהפוך הוא יותר היה הדבר רע בעיני הבריות, כמו שאמרו ז"ל שהיו אומרים לו דואג ואחיתופל הבא על אשת איש מיתתו במה כו':
