מ"ג שמואל א יג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר [אמרו] פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אמר [אָמְרוּ] פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־אָמְר֣וּ אמר פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחרש לא ימצא" - לא היה מצוי בתחלת מלכות שאול כי הפלשתים המושלים בישראל העבירו כל חרשי ברזל מישראל פן יעשו כלי זיין להלחם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פן יעשו וגו'" - ולזה לא הניחו להיות בהם חרש ברזל 

מצודת ציון

"וחרש" - אומן ברזל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ד] "וחרש". שלא היה אפשר כלל שיכינו כלי מלחמה כי לא נמצא חרש ברזל בכל א"י, עד שבעת הצטרכו ללטוש את כלי מחרישתם היו מוכרחים או לרדת לארץ פלשתים,

או שלטשום עם הכלי שיש לו פיות הרבה, הגם שאין זה מעשה אומן, כי ההכרח לחצם לזה. ומסבה זו: