מ"ג עמוס ח י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכׇל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כׇּל־מׇתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כׇּל־רֹ֖אשׁ קׇרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
"וכל שיריכם לקינה" - כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם
"כאבל יחיד" - כאב שמתאבל על בן יחידמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קרחה" - ענין נפילה ותלישת השער כמו קרח הוא (שם יג)
מצודת דוד
"כיום מר" - הוא יום מיתת בן יחיד וכפל הדבר במ"ש
"ושמתיה" - אשים עדת ישראל להיות מתאבלת כדרך האבילות שעושין על בן יחיד שמת
"והעליתי" - ר"ל אביא עליהם צרה עד שכולם ילבשו שק על מתניהם ויקרחו קרחה בראשם והם ענין צער ואבלות
"והפכתי" - תמורת שמחת החג יהיה אבל ותמורת השירה יהיה קינהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ושמתיה כאבל" יחיד כמי שמתאבל על בן יחיד שלא נשאר לו בן אחר שיתנחם בו, ומוסיף "ואחריתה כיום מר" כי מי שמת בנו מתנחם עדיין במה שהוא עצמו חי, אבל אחריתה יהיה כיום המות שאז אבדה כל תקוה: