מ"ג עזרא ד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עזרא · ד · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו [ושוריא שכללו] ואשיא יחיטו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן ושורי אשכללו [וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִלוּ] וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א וּבִֽאישְׁתָּא֙ בָּנַ֔יִן ושורי וְשׁוּרַיָּ֣א אשכללו שַׁכְלִ֔ילוּ וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ידיע להוא למלכא" - דבר ידוע יהיה למלך

"די יהודיא" - אשר היהודים שעלו מאתך אלינו באו לירושלים

"קריתא מרדתא ובאישתא בנין" - עיר מורדת וחוטאת הם בונים

"ושוריא שכלילו" - והחומות יסדו

"ואושיא" - הכתלים

"יחיטו" - ל' פתיל כמו אם מחוט (בראשית ט) שהם חופרים ומחברים הכתלים זה עם זה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ידיע להוא" - ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך לבוא אלינו הנה באו לירושלים

"קריתא" - העיר המורדת והרעה המה בונים והחומות רוצים לגמור ולכלות והיסודות יקשרו ויחברו זה לזה ר"ל מתקנים מקום המקולקל להיות כל היסוד בחבור אחד 

מצודת ציון

"ושוריא" - חומות וכן אדלג שור (תהלים י"ח)

"שכלילו" - ענין גמר והשלמה וכן תרגם אונקלוס על ויכלו השמים (בראשית ב')

"ואושיא" - ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיהו ט"ז)

"יחיטו" - מלשון חוט ר"ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע"י המחט

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(יב)    איך אמרו שבונים ירושלים והוא שקר מבואר, שהם לא בנו רק את הבית כרשיון המלך?:

(יב) "ידיע להוא למלכא", עתה מתחיל גוף הבקשה, "די סליקו מן לותך "שאתה שלחת אותם חפשי [וזה ראיה שנתבטל הבנין בימי כורש, ואם היה אחריו צריך לדחוק שר"ל מן מדינתך]. "אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושוריא שכלילו", בזה היה המרמה והזיוף שעשו המעתיקים, כי בלשון זה יש שני פירושים, שיל"פ שמ"ש קריתא מרדתא מוסב למעלה שבאו לירושלים שהיא עיר מורדת וחוטאת, ומלת בנין הוא מאמר בפ"ע, ור"ל שבונים שם בנין, דהיינו שבונים שם את הבהמ"ק ויסדו חומות הבית, ר"ל שמכינים עצמם לבנות חומותיו שכבר אושיא יחיטו, שכבר קשרו יסודותיו, וא"כ לא כתבו דבר שקר, שאמת הוא שבנו שם את בית ה' כמצות כורש, ויל"פ שמלת בנין מחובר עם קריתא מרדתא ובאישתא, ור"ל שבאו לירושלים והם בונים את העיר המורדת והרעה, והם העתיקו כן שבונים את העיר, ואם היה נודע למלך שהוא שקר לא היה מגיע להם עונש, כי מאמר האגרת סובל פירוש זה כמו שאנו מפרשים כן באמת, וגם להכותבים לא היה מגיע עונש שהיו מתנצלים שהיה כונתם כפירוש הראשון שבונים שם בית המקדש:  

<< · מ"ג עזרא · ד · יב · >>