מ"ג נחמיה ד יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַבּוֹנִ֧ים בַּחוֹמָ֛ה וְהַנֹּשְׂאִ֥ים בַּסֶּ֖בֶל עֹמְשִׂ֑ים בְּאַחַ֤ת יָדוֹ֙ עֹשֶׂ֣ה בַמְּלָאכָ֔ה וְאַחַ֖ת מַחֲזֶ֥קֶת הַשָּֽׁלַח׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עומשים" - כמו עומסים בסמ"ך והוא ענין טעינת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ"ד)
"השלח" - החרב כמו ויעש שלח לרוב (דברי הימים ב ל"ב)
מצודת דוד
"והנושאים בסבל" - הנושאים במשא ולתוספת ביאור אמר שוב עומסים
"מחזקת השלח" - אוחזת החרבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הבונים", ר"ל בין הבונים בחומה, ובין "הנשאים בסבל", היו שוים בזה, ומפרש "הנשאים בסבל עמשים", שיש הבדל בין משא ובין מעמס, שהמעמס הוא משא שאחר מניח עליו, והנושא הוא גם כשישא המשא בעצמו [כמ"ש ישעיה ס' מ"ו], ר"ל שלא שמו בעצמם המשא על הכתף רק הניחו המשא אחד על כתף חברו שזה נקרא עומס, ומפרש הטעם מפני כי "באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח", וא"א לישא המשא על כתפו ביד אחת, והוצרך כ"א לעמוס על כתף חברו: