מ"ג נחמיה ד יב
לא בדוק
כתיב:
והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי.
מנוקד:
וְהַבּוֹנִים אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל מׇתְנָיו וּבוֹנִים וְהַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר אֶצְלִי.
עם טעמים:
וְהַ֨בּוֹנִ֔ים אִ֥ישׁ חַרְבּ֛וֹ אֲסוּרִ֥ים עַל־מׇתְנָ֖יו וּבוֹנִ֑ים וְהַתּוֹקֵ֥עַ בַּשּׁוֹפָ֖ר אֶצְלִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אסורים" - קשורים
מצודת דוד
"איש" - כל איש היה חרבו קשור על מתניו כשהוא בונה
"והתוקע" - היודע לתקוע בשופר עמד אצלימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •