"אל תצא לריב מהר". ולמחלוקת אבל ראוי לך להרחיק עצמך מזה לפי מה שאפשר הבט מה תעשה באחרית הריב כשיכלים אותך רעך באמרו דברים מגוני' כנגדך או בהכותו אותך הלא טוב לך להשמר שלא תבא לזה התכלית והתכונה:
"אל תצא" - אל תתגרה במריבה מהר, עד אשר תחקור אם יש בזה דבר אשמה על שכנגדך, כי פן לא תדע מה תעשה באחרית המריבה, בעת יכלים אותך רעך לומר 'הלא אין אשמה בידי', והנה הסכלת עשו להתקוטט עד לא חקרת האמת.
"אל תצא לריב מהר", כל מעשה שאדם עושה צריך לכוין אל התכלית שיצא ממנו, לא לעשות מעשה שהמסובב ממנו יהיה הפך התכלית המבוקש, וכשאדם בזה אותך "אל תצא לריב מהר" בשתחשוב עי"כ להשיב את כבודך הנכלם, והלא ע"י המריבה לא לבד שלא תפיק התכלית להשיב את כבודך, כי בהפך "פן מה תעשה באחריתה", שאחרית הדבר יהיה "שיכלים אותך" שנית ע"י המריבה, עד שתחת שרצית להשיב כבודך על מכונו, תשיג כלימה ובוז:
אל תהא נבהל לריב בדבר שאתה סובר שהדין והיושר עמך... כי בוודאי גם הוא צדיק וישר, ופן באמת היושר עמו, וכאשר יגיד לך, יכלים אותך על ריבך, כי תיכלם ממנו שרבת עמו במה שהיושר עמו....
