"עצלה תפיל תרדמה" - העצלות מביאה לידו שינה זו היא המליצה אבל המשל על המתעצל בתלמודו סוף ששואלין דבר חכמה ממנו והוא נרדם
"ונפש רמיה תרעב" - סוף שיהא עני וכן הרמאי בתלמודו לעשות תורתו חבילות סוף שהוא ישכח
"עצלה תפיל תרדמה". מדרך העצלה שתפיל תרדמ' וזה מבואר מן החוש כי העצלה תרדי' הכחו' ותשימ' לואים ובכמו זה תמצ' שהנפש הבוטחת שתשיג די טרפה ברמיה ותתעצל מפני זה מההשתמשו' במלאכו' לבקשת הטרף תרעב כי לא ימצא לה בזה האופן מזונה או ירצה בזה כמו שהעצלה תפיל תרדמה ותמנע מהנפש המרגשת פעולת' תחת חשבו לתת תענוג ומרגוע לכחותי' כן נפש איש רמיה תרעב ותמנע ממנ' פעולת' בהשגת' המושכלות תחת חשבו כי בזה האופן ישיג בקלות די טרפה ויהיה יותר פנוי להשלי' נפשו והיה זה כן כי מדרך הרמיה שתמנע האדם מהשגתה השלימות:
"עצלה תפיל תרדמה", כבר שבח את החריצות כמה פעמים, ונגד החריצות גנה את העצלות והרמיה, ופה אמר שהרמיה גרוע מן העצלות, שהעצל עכ"פ לא ירעב כי "עצלה תפיל תרדמה", וברדמו בשינה עמוקה לא יצטרך לאכול, אבל "הרמיה" שג"כ לא ישיג צרכו והוא אינו ישן, "נפשו תרעב":
