וישבעו הכחות הזרים לאדם במה שהוא אדם כחך ועמלך ויגיעך יהיה בבית נכרי ר"ל שהכח השכלי הנתון לך לעמל בקנין השלימות האנושי ישבעו אלו הזרים מכחו ויגיעו כי כל כחו ויגיעו יהיה בעבודתם ובהמצאת התחבולות אל שישיגו מבוקשם:
"פן ישבעו זרים כחך", כח הגוף הוא הש"ז ישבעו זרים, היינו אשה זרה, "ועצביך" המונך ונכסיך שהשגת בעצבון כמ"ש בעצבון תאכלנה, "יהיו בבית נכרי" שיירשוך בני נכריה שאינם מתיחסים אליך, כי ולד כותית כמותה:
ביאור המילות
"זרים, נכרי". הבדלם למעלה (ב' ט"ז) שהנכרי גרוע מן הזר, ומוסיף שיהיו בבית נכרי:
פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי — זה הממון שצריך האדם להשתדל בכל כחו לאסיפתו. ועצביך בבית נכרי – כפל עניין במלות שונות, לפי שהממון נקנה בעצב ויגיעה ועמל נקרא עצב, כמא דאת אמר: ועצביך בבית נכרי, ו"יגיע" כמא דאת אמר (תהלים קיח ב): "יגיע כפך כי תאכל"; "יגיע מצרים וסחר כוש" (ישעיהו מה יד). ו"עמל" כמא דאת אמר (קהלת א ג): "בכל עמלו שיעמול":
