מ"ג משלי ב א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭נִי אִם־תִּקַּ֣ח אֲמָרָ֑י
וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בני" - אמר שלמה במקום ה': לבן תחשב לי אם תקח אמרי בלבך .
"תצפון" - לשומרם מן השכחה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אמרי ומצותי". עי' ההבדל בין אמירה ובין מצוה בס' התו"ה פ' צו (סי' א') ועל המצוה לא יפול לשון לקיחה, כמ"ש לקמן (י' ח') על חכם לב יקכ מצות, ויצדק עליהם לשון שמירה וצפונה, בל יליזו מנגד עיניו:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
בני אם תקח אמרי — כלומר, תקבלם לשומרם היטב, וזה טעם ומצותי תצפון אתך.
ובמדרש: אימתי תקרא אתה בני? כרשתקח אמרי ומצותי תצפון אתך; היה מצפינם ומחבבם, כאדם שיש לו מרגלית ומצפינה, כך תהא יגע בתורה בהצנע לכת. הטעם, שלא תהיה כוונת האדם בעשיית המצוות אלא לשם המצוה.