"מעת היותה שם אני" - מעידן דאיתפרשו עממיא מדחלתי תמן אנא קריבתיה לאברהם אבוכון לפולחני
"ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו" - אמר נביא וכען ה' אלהים שלחני ומימריה עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה ומדרש אגדה רבי תנחומא פירש שמעו זאת תורת משה שנאמר בה זאת התורה לא מראש בסתר דברתי בסיני והנביא אומר מעת היות' לאותו דבר שהוא אומר שם אני ולמדנו מכאן שכל הנביאי' עמדו בסיני ועת' שלחני להנבא אליהם ואף לשון זה ישנו עירוב דברים לא מראש בסתר דברתי אמרה שכינה מעת היותה שם אני אומר הנביא ויש לפתור שלא יהו עירובי דברים קרבו אלי שמעו זאת שאני מתנבא לכם על מפלת בבל וגאולתכם לא מראש בסתר דברתי אותה מעת היות' שגזר הקב"ה להביא' שם הייתי לומד (ס"א למדת) שמשעת הגזירה הקב"ה מעמיד הנביא שעתיד להנבא על הדבר בסוף פמליא של מעלה ואע"פ שעדיין אינו נוצר
"קרבו", ר"ל לא השמים והארץ הרחוקים מכם דברו זאת, רק "קרבו אלי ותשמעו זאת", כי אני מדבר נבואה זו בשם ה', ולא לבד שאני מגידה עתה כי "גם מראש לא בסתר דברתי", מעת התחיל הדבר כבר פרסמתיו מעצמי לכל, הגם שאז עוד לא נצטויתי לפרסמו, וכן "מעת היותה (לא בסתר דברתי) שם אני", מעת הויית הדבר שהיא אח"כ לא דברתי שם אני בסתר, "וגם שם אני לא דברתי בסתר", ר"ל אף בבבל לא יראתי מלדבר זאת בגלוי, ושיעור הכתוב, "מראש מעת היותה, שם לא דברתי בסתר אני", כי גליתיו ופרסמתיו, רק שאז דברתי אני מעצמי, "ועתה ה' שלחני" בשליחות לנבאות ע"ז, ושלח עמי את "רוחו", רוח הנבואה שבו אתנבא בגלוי:
ביאור המילות
"מעת היותה", הסדר, מראש מעת היותה, לא בסתר שם אני דברתי, והפך הסדר לדייק
