לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מח טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו.

מנוקד:
אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו הֲבִאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.

עם טעמים:
אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־קְרָאתִ֑יו הֲבִאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אני" - גאלתי ישראל ממצרים ואני אגאל כל ישראל מגלות אחרון ומארבע כנפות הארץ "אף קראתיו" - לכורש וי"ת ה' אהבו לישראל אף קראתיו לאברהם וקריאה זו ל' גידול להיות מקוראי כמו אלה קרואי העדה (במדבר א)

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת דוד

"הביאותיו" - לבבל

"אף קראתיו" - ר"ל אני הערתי לבו לזאת

"אני אני" - ר"ל אני לבד דברתי שכן יעשה

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אני אני דברתי", מראש שיהיה כן, "אף קראתיו" שילך למלחמה, "אף הבאתיו" על עיר בבל, ושם "הצליח דרכו" להחריבה, (וכונת המליצה הזאת שמפלת בבל והצלחת כורש לא היה דבר מחוייב מצד הטבע או המערכה רק מצד גזירת ה'):