מ"ג ירמיהו ג יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה׃

וַאֲמַר יְיָ לִי זַכִּיאוּ נַפְשֵׁיהוֹן דְמִתְחַסְנִין לְמֵיסַב לְפוּלְחָנִי דְבֵית יִשְׂרָאֵל מִמְשַׁקְרַיָא דְבֵית יְהוּדָה:

"צדקה נפשי משובה ישראל" - נקתה ופטרה עצמה מן הדין שלא היה לה ממי ללמוד

"צדקה נפשי וגו'" - ר"ל עם כי ישראל חטא ראשונה הנה יהודה הכבידה כ"כ בפשעה עד שלמולה נחשבת ישראל לצדקת

"ויאמר ה' אלי צדקה נפשה משובה ישראל" ע"י "בגודה יהודה" שבהעריך מעשה ישראל נגד מעשה יהודה נמצא שישראל צדיקים נגד יהודה, ולכן.