מ"ג יחזקאל כט ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בתפשם בך בכפך [בכף] תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך [בַכַּף] תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּתׇפְשָׂ֨ם בְּךָ֤ בכפך בַכַּף֙ תֵּר֔וֹץ וּבָקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל־כָּתֵ֑ף וּבְהִֽשָּׁעֲנָ֤ם עָלֶ֙יךָ֙ תִּשָּׁבֵ֔ר וְהַעֲמַדְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל־מׇתְנָֽיִם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

בְּאִתְכְּנָיוּתְהוֹן בָּךְ בְּיַד מְלַךְ תַּקִיף תִּתְמְסַר וְיֵיבַד בֵּית רוֹחֲצָנֵיהוֹן וּבְאִיסְתְּמָכוּתְהוֹן עֲלָךְ תִּתְּבַר וְלָא תְהֵי לְהוֹן לְבֵית סוּמְכְוָן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בתפשם בך בכפך" - בכף קרי כאדם המהלך ונשען על מקלו

"תרוץ" - תירצץ

"ובקעת להם כל כתף" - כתפיהם כאדם הנסמך על קנה ונשבר והאדם נופל עליו והקרומיות נכנסות לו בכתיפיו

"והעמדת להם כל מתנים" - מאחר שתשבר יצטרכו לחזק את מתניהם ולעמוד עליהם והרי אתה כאדם שחבירו נשען עליו והוא חלש ואומר לו התחזק על מתניך כי לא תסמוך עוד עלי וכן ת"י ולא תהא להון לבי' סומכוון ויש מחליפין והעמדת להם לוהמעדת ואיני רואה את דבריהן ומנחם חברו עם מעמד רגלים כמוני

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"והעמדת להם" - כי בהשען האדם על המשענת הוא כפוף מעט ולכן אמר כאשר נשברת העמדת כל המתנים להיות עומדים זקופים כדרך עמידה בלי משענת ולפי שהמשילו למשענת אמר לשון הנופל בו ור"ל הנה הבטחת להם עזרה מול האויב ולא עזרת להם והיה א"כ הבטחתך להם לרעה כי עי"ז הוסיף האויב לחרות בהם

"בתפשם בך" - בעת אחזו בך בכף נשברת וחדודי השברים נכנסו בכתף ויבקעו אותו

מצודת ציון

"בתפשם" - ענין אחיזה

"חרוץ" - מלשון רציצה ושבירה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בתפשם", דמה אותם לקנה רצוץ שבעת "יתפשנו אדם בכפו" להפחיד בו את חברו כאילו בו יכנו, "יתרוצץ ויבקיע כתפיו", ובעת "ישען עליו" ישבר לגמרי, "והמתנים יעמודו", כי בעת ילך האדם על רגליו כח הכובד הוא בין רגליו, ע"י מתניו שמעמידים את הגוף, ואם ישען על מטה, כח הכובד והפלס הוא באמצע בין הגוף והמשענת ולא יעמוד על מתניו כי כח הכובד הוא בין גופו להמשענת ובעת ישבר המטה יפול אם לא יעמוד על מתניו, וכן בנמשל בתחלה שרצו להפחיד את אויביהם ע"י פרעה כמו בעת צר מלך בבל על ירושלים ושמעו כי חיל פרעה יצא ממצרים ונסתלק ועי"ז נבקע להם הכתף, כי הוצרכו לתת ממונם שוחד למלך מצרים כמ"ש (ישעיה ל') ישאו על כתף עירים חיליהם וכו' לא לאזר וכו' כי לבושת וכו', ואח"כ נשענו עליו והוצרכו לעמוד על מתניהם ולהלחם בעצמם, ורגליהם כבר נועפו ונכשלו:

ביאור המילות

"תרוץ". מבנין נפעל משורש רוך ורצץ: והעמדת. י"מ מענין לא מעדו קרסולי, ואני פירשתי מענין עמידה כפשוטו:

<< · מ"ג יחזקאל · כט · ז · >>