לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא כה יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · כה · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִתֵּין אַרְעָא אִבַּהּ וְתֵיכְלוּן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרֻחְצָן עֲלַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתֵּן אַרְעָא אִיבָּהּ וְתֵיכְלוּן וְתִשְבְּעוּן וְתֵיתְבוּן עַל אַרְעָא לְרוֹחֲצָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונתנה הארץ וגו' וישבתם לבטח עליה" - שלא תדאגו משנת בצורת

"ואכלתם לשבע" - אף בתוך המעים תהא בו ברכה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנָתְנָה הָאָרֶץ וְגוֹמֵר וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ – שֶׁלֹא תִּדְאֲגוּ מִשְּׁנַת בַּצֹּרֶת.
וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע – אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בוֹ בְּרָכָה (ספרא פרק ד,ד; בחקתי פרק א,ז).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על ויקרא כה יח

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואכלתם לשובע" שיהיו הפירות רבי המזון כענין שהיה בעומר שהיה מספיק לגדול כמו לקטן כאמרם ז"ל אוכל קמעא ומתברך במעיו ויספיקו פירות הששית גם לשביעית: " וישבתם לבטח עליה" ולא תשאו חרפת רעב בגוים שלא תצטרכו ללכת בארצותם לקנות התבואה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונתנה הארץ פריה. פירוש פרי הקצוב בכחה לעשות, שהגם שנראה פרי הארץ לא נשער כי זה הוא כח הארץ ולא יותר, שהלא תמצא (כתובות דף קיב.) שגער החכם בארץ ועצרה כחה ולא נתנה פירותיה אחר כך כסדר הראשון, והרואה פירותיה אחר גערתו לא קודם יחשוב כי הוא זה כחה:

ואכלתם לשובע. אולי כי לצד שאמר ונתנה הארץ פריה שהוא בגבול האחרון בשומן הפירות, וטעם הפירות, לצד זה אין אדם יכול לאכול מהם כדי שביעה, וזה הוא מדברים הנרגשים כפי הטבע, לזה הבטיחם ה' כי יהיו הפירות באופן שיאכלו מהם לשובע:

וישבתם לבטח וגו'. והגם שכבר אמר בפסוק שלפני זה וישבתם על הארץ לבטח חזר לומר כן, להבטיח שלא יסובב הפלגת שבח הפירות לבא עליהם שודד, ולזה דקדק לומר בפסוק ראשון וישבתם על הארץ לומר שהבטחה זו היא על חימוד הארץ, והבטחה שניה על חימוד פירותיה, ובזה נמצאו בטוחים על הארץ ועל פירותיה:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ד] "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע"-- שיהא אדם אוכל הרבה (נראה לגרוס אוכל קמעה--מלבי"ם) ושבע, דברי ר' יהודה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הוא אינו סימן ברכה. אם כן למה נאמר "ואכלתם לשבע"? אוכל ולא ניסי (ס"א גוסי).

דבר אחר: "ואכלתם לשובע"-- שלא יהא דבר חסר משולחנו שלא יהיה עולה לו.  "וישבתם לבטח"-- ולא מפוזרים ולא מפוחדים.  "עליה"-- ולא גולים.

<< · מ"ג ויקרא · כה · יט · >>