מ"ג ויקרא כה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא כה · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִתֵּין אַרְעָא אִבַּהּ וְתֵיכְלוּן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרֻחְצָן עֲלַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתֵּן אַרְעָא אִיבָּהּ וְתֵיכְלוּן וְתִשְבְּעוּן וְתֵיתְבוּן עַל אַרְעָא לְרוֹחֲצָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתנה הארץ וגו' וישבתם לבטח עליה" - שלא תדאגו משנת בצורת

"ואכלתם לשבע" - אף בתוך המעים תהא בו ברכה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על ויקרא כה יח

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע"-- שיהא אדם אוכל הרבה (נראה לגרוס אוכל קמעה--מלבי"ם) ושבע, דברי ר' יהודה. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הוא אינו סימן ברכה. אם כן למה נאמר "ואכלתם לשבע"? אוכל ולא ניסי (ס"א גוסי).

דבר אחר: "ואכלתם לשובע"-- שלא יהא דבר חסר משולחנו שלא יהיה עולה לו.  "וישבתם לבטח"-- ולא מפוזרים ולא מפוחדים.  "עליה"-- ולא גולים.

<< · מ"ג ויקרא · כה · יט · >>