מ"ג ויקרא יא מב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּל֩ הוֹלֵ֨ךְ עַל־גָּח֜וֹן וְכֹ֣ל ׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־אַרְבַּ֗ע עַ֚ד כׇּל־מַרְבֵּ֣ה רַגְלַ֔יִם לְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ לֹ֥א תֹאכְל֖וּם כִּי־שֶׁ֥קֶץ הֵֽם׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	כֹּל דִּמְהַלֵּיךְ עַל מְעוֹהִי וְכֹל דִּמְהַלֵּיךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל סַגְיוּת רַגְלִין בְּכָל רִחְשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא לָא תֵיכְלוּנוּנוּן אֲרֵי שִׁקְצָא אִנּוּן׃
ירושלמי (יונתן):	כָּל דִמְהַלֵךְ עַל מָעוֹי וְכָל דִמְהַלֵךְ עַל אַרְבַּע מִן חִיוְיָא וְעַד נַדַל דְמַסְגֵי רִיגְלִין בְּכָל רִיחֲשָׁא דִרְחֵישׁ עַל אַרְעָא לָא תֵיכְלוּנוּן אֲרוּם שִׁיקְצָא הִינוּן:
ירושלמי (קטעים):	כָּל דִּשְׁחַף עַל מָעוֹי בְּכָל חַיְיתָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הולך על גחון" - זה נחש ולשון גחון שחייה שהולך שח ונופל על מעיו

"כל הולך" - להביא השלשולין ואת הדומה לדומה

"הולך על ארבע" - זה עקרב

"כל" - להביא את החפושית אשקרבו"ט בלע"ז ואת הדומה לדומה

"מרבה רגלים" - זה נדל שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן וקורין צינטפיד"ש

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן – זֶה נָחָשׁ (ספרא שם,ב; חולין שם). וּלְשׁוֹן גָּחוֹן – שְׁחִיָּה, שֶׁהוֹלֵךְ שָׁח וְנוֹפֵל עַל מֵעָיו.
וְכֹל הוֹלֵךְ – לְהָבִיא הַשִּׁלְשׁוּלִין, וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה (שם).
הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע – זֶה עַקְרָב.
כֹּל – לְהָבִיא אֶת הַחִפּוּשִׁית, איש̃קרבו"ט [escharbot = חיפושית] בְּלַעַז, וְאֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה (שם).
מַרְבֵּה רַגְלַיִם – זֶה נַדָּל (שם), שֶׁרֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַגְלַיִם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד זְנָבוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְקוֹרִין צינפיי"ש [çenpiés = נדל, מרבה־רגליים (מלה במלה: מאה רגליים)].