מ"ג ויקרא ז א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדָא אוֹרָיְתָא דַּאֲשָׁמָא קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדָא אוֹרַיְיתָא דְאַשְׁמָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ה (עריכה)
[א] "וזאת תורת האשם"-- לבית עולמים.
'זאת'-- אינה נוהגת בבמה.
"תורת האשם"-- תורה אחת לכל אשמות שיהיה דמם ניתן למטה.
- [ב] וכי מאין בא?
- מכלל שנאמר (ויקרא יד, יג) "כי כחטאת האשם הוא לכהן" -- מה חטאת דמה ניתן למעלה אף אשם יהיה דמו ניתן למעלה...
- תלמוד לומר "וזאת תורת האשם...ואת דמו יזרֹק"-- לרבות כל אשמות ואשם מצורע שיהא דמם ניתן למטה.
מנין לדם האשם שנתערב בדם שלמים יזרק? תלמוד לומר "קדש קדשים...ואת דמו יזרק"
יכול אפילו נתערבה חיים? תלמוד לומר "הוּא".
מה יעשה להם? ירעו עד שיסתאבו וימכרו, ויביא מדמי היפה ממין זה ומדמי היפה ממין זה, ומפסיד המותר מביתו.
ר' שמעון אומר אשם שנתערב בשלמים -- שניהם ישחטו בצפון; זה יקרב לשם שהוא וזה יקרב לשם שהוא; ויאכלו כחומר שבהם. אמרו לו: והלא שלמים טעונים תנופה ואין אשם טעון תנופה?! אמר להם: ומה בכך ויניף אשם?! אמרו לו: אין מביאין לבית הפסול.
"קדש קדשים הוּא" (ויקרא ז, א) [1] "אשם הוא" (ויקרא ז, ה) -- הוא קרב ואין תמורתו קרבה.
- ^ נראה שכן צריך לגרוס - מלבי"ם