מ"ג ויקרא ו כב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל דְּכוּרָא בְּכָהֲנַיָּא יֵיכוֹל יָתַהּ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל דְכוּרָא בְּכַהֲנַיָיא יֵיכוּל יָתָהּ קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ז (עריכה)
[ו] "כל זכר"-- לרבות בעל מום.
- למה?! אם לאכילה - כבר אמור! אם למחלוקת - כבר אמור!
- אם כן למה נאמר "כל זכר"? שיכול אין לי אלא בעל מום עובר; בעל מום קבוע מנין? תלמוד לומר "כל זכר בכהנים יאכל...".
"אֹתָהּ"-- קדושה ולא פסולה.
- "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי שטעונה מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "קדש קדשים". יכול אף התרומה? תלמוד לומר "אֹתה"-- פרט לתרומה, דברי ר' יהודה.
- ר' שמעון אומר 'קדש קדשים' טעונים מריקה ושטיפה ואין קדשים קלים טעונים מריקה ושטיפה.
- [ז] אוציא את אלו ולא אוציא את התודה ואיל נזיר שנאכלים ליום אחד כקדשי קדשים? תלמוד לומר "הִוא".
- בִשל בו קדשים וחולין, קדשי קדשים וקדשים קלים -- אם יש בהם בנותן טעם -- הרי הקלים נאכלים כחמורים, ואין טעונים מריקה ושטיפה, ופוסלים במגע.