מ"ג ויקרא ו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ו · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כָּל דְּכוּרָא בְּכָהֲנַיָּא יֵיכוֹל יָתַהּ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל דְכוּרָא בְּכַהֲנַיָיא יֵיכוּל יָתָהּ קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל זכר בכהנים יאכל אותה" - הא למדת שהמחטא אותה האמור למעלה לא להוציא שאר הכהנים אלא להוציא את שאינו ראוי לחטוי

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ו] "כל זכר"-- לרבות בעל מום.

  • למה?! אם לאכילה - כבר אמור! אם למחלוקת - כבר אמור!
  • אם כן למה נאמר "כל זכר"? שיכול אין לי אלא בעל מום עובר; בעל מום קבוע מנין?    תלמוד לומר "כל זכר בכהנים יאכל...".


"אֹתָהּ"-- קדושה ולא פסולה.


  • "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי שטעונה מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד; מנין לרבות כל הקדשים?    תלמוד לומר "קדש קדשים".   יכול אף התרומה?    תלמוד לומר "אֹתה"-- פרט לתרומה, דברי ר' יהודה.
  • ר' שמעון אומר 'קדש קדשים' טעונים מריקה ושטיפה ואין קדשים קלים טעונים מריקה ושטיפה.
[ז] אוציא את אלו ולא אוציא את התודה ואיל נזיר שנאכלים ליום אחד כקדשי קדשים?    תלמוד לומר "הִוא".
בִשל בו קדשים וחולין, קדשי קדשים וקדשים קלים -- אם יש בהם בנותן טעם -- הרי הקלים נאכלים כחמורים, ואין טעונים מריקה ושטיפה, ופוסלים במגע.


<< · מ"ג ויקרא · ו · כב · >>