מ"ג דניאל ז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דניאל · ז · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודינא יהיב לקדישי עליונין" - ונקמה נתן להם ממנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עד די אתה" - עד אשר בא הזקן המיושן בימים ונתן משפט לקדושי עליונים ר"ל שפט משפט ישראל מיד הקרן הזאת

"וזמנא" - והגיע העת ונחלו ישראל הקדושים את המלוכה ור"ל כל הדברים האלה חפצתי לדעת פתרונם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עד שבא עתיק יומין ונתן די לקדושי עליונים, והזמן הגיע והקדושים יירשו את מלכות שמים, "ר"ל כי הגאולה תלוי או בכלות הזמן המיועד, או בעת רצון גם לפני הזמן, על העת רצון שהוא אם יתקדשו בקדושה יתירה עד שיתקרב ה' אליהם, (שעז"א ועד עתיק יומין מטא וקדמוהי הקריבוהו, ואמרו חז"ל זכה וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתא, מבואר שזה מדבר על עת הזכות שיתקרבו אל ה' ע"י רוב קדושתם שאז נקראו קדישי עליונים ואז יגאלו מצד הדין והמשפט, על צד זה אומר די אתא עתיק יומיא (שתהיה הגאולה ע"י ה') ודינא יהיב (כי תהיה מצד הדין), "לקדישי עליונים" (כי תהיה ע"י גודל קדושתם), ועל צד הב' שיגאלו ע"י שיגיע הזמן (כמ"ש לא זכו בעתה), אמר "וזמנא מטה", ואז "ומלכותא החסנו קדישין" אז יקחו מלכות שמים מצד שהיא נחלתם אף שלא יהיו קדישי עליונים, רק קדושים יהיו לאלהיהם כמ"ש לא זכו עני ורוכב על החמור:

<< · מ"ג דניאל · ז · כב · >>