מ"ג דניאל ז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ז · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודינא יהיב לקדישי עליונין" - ונקמה נתן להם ממנה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד די אתה" - עד אשר בא הזקן המיושן בימים ונתן משפט לקדושי עליונים ר"ל שפט משפט ישראל מיד הקרן הזאת

"וזמנא" - והגיע העת ונחלו ישראל הקדושים את המלוכה ור"ל כל הדברים האלה חפצתי לדעת פתרונם

<< · מ"ג דניאל · ז · כב · >>