מ"ג דניאל ד יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃
רש"י
"ובאסור די פרזל ונחש" - כלומר תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבליה
"בדתאא" - בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם
"יצטבע" - יהא שרוי תמיד לשון טבילה
"חלקה" - חלקו